כפר הנוער ויצו נחלת יהודה ראשל"צ מקום שכיף לגדול ולהצליח בו !
Dancing and Singing groups
להקות המחול והזמר
NACHLAT YEHUDA SINGING AND DANCING GROUPS
The Nachlat Yehuda Youth Village was established 93 years ago and caters to young people from a variety of socio-economic backgrounds. Some of our students emigrated from the former Soviet Union, some from Ethiopia and others were born here in Israel.
The difficult background of most of our students requires a creative educational approach.
Thus, the concept which is guiding us is to strengthen, enhance and emphasize the students' strong sides and help develop those skills that they are most comfortable with.
This allows children to experience success, which further motivates them academically and socially.
As a matter of fact, it is this concept that lies behind the idea of the dancing and singing groups (about 60students), which have performed successfully in important festivals throughout Israel and abroad.
The groups have a very rich repertoire including a variety of dancing styles (Israeli, Chassidic, Folklore, Ethnic and even Humorous).
The joy of life, energy and enthusiasm that they bring onto the stage is overwhelming.
They are usually received very warmly and with great love by all kinds of audiences.
Both groups have already performed locally and overseas, notably at the Residence of the Israeli President, in several international Wizo conferences, at the Carmiel Annual Dance Festival, as well as on television and in theatres in Israel.
In addition, they have performed overseas for Jewish audiences in Budapest, Toronto, Switzerland, Prague,
Milan, Genoa , Rome, Barcelona and Madrid .
Appearing in front of an audience here as well as abroad helps establish their identity as an artistic group, and more importantly, gives them some prospective which is far beyond what their low self-esteem permits. Both the social and scholastic
performance of the students participating in the singing and dancing group has improved significantly.
Being associated with these groups has had a positive effect on their integrity, and it is noticeable in every area. Hence, these youngsters are now better equipped and somewhat stronger in facing their personal, economical and
family problems.
By becoming a successful part of these groups, the students have become both
dreamers and hard workers and they dare to envisage a better future. They have learnt
that success in one area leads to success in other areas.
Rotem (one of the dancers) Addressing and Thanking the Hosting Federations – Swiss & Italian
It is an honor and a pleasure for me to address you on behalf of the Nachlat Yehuda singing and dancing groups.
As you all know, we spent 10 days, in November on a magnificent journey to Switzerland and Italy. From a professional point of view this tour was a highlight. We were received so warmly by large audiences. We danced and sang in beautiful theatres in Lausanne, Zurich Milano and Genoa. You showered us with love and gifts, and it was heart warming and energizing. You have no idea what it means for a student, to go abroad as a representative of his school and his country, What it does to our self image and our confidence to be worthy of such a mission. These things motivate us to become even better in every area of life: study harder, dance and sing better and, most importantly, behave better.
This tour was educational and mind broadening. We have become more aware of the work of WIZO. We learnt from first hand about the way it works,
and this is the time and the place to express our deep gratitude for the efforts, time and money you have spent to make this tour possible and for all that you have been doing for us all these years.
The Erev Shabbat dinner in Zurich was a special event for us. You have given us the opportunity to meet people our age who live in another place, but share similar likes and dislikes; a chance to exchange views, laugh and sing with them. Meeting with the young Hashomer Hatzair in Milano was another interesting social and educational opportunity.
I would like to share with you that we were quite anxious before going on stage in Milano in front of 13 hundred students, most of whom were not Jewish.
We were expected to affect the way these kids think about our country; to present them with a different picture of Israelis than the media does. This was a pure mission of “Hasbarah” and what a responsibility!!!. However, the energy and love that was communicated that morning in the theatre can not be described in words. Thank you, Rosana, for trusting us with such a serious responsibility and for the chance to go through such an experience. We also had a chance to visit some beautiful and interesting sights.
How many students have been given such an opportunity? We feel very special, and we humbly thank you for every thing and especially for your love
Thanks again to all Wizo members in Swiss and Italy, and special thanks to Lucie Gideon, Anne Argi, Ruth Fischer Catherine Backman, and Rosana Rosati who are here tonight.
תשעח - מופע מול הורים לפני הטיסה לצרפת -
וידאו 1, וידאו2 , תמונות
בנחלת להקות מחול וזמר מקצועיות המופיעות בארץ ובעולם
פנינה גפן מנהלת הכפר:
"ההשקעה של ויצו נחלת יהודה בתחום המוסיקה והמחול מאפשרת לחניכים לפתח את הכישורים שלהם ולהצטיין בתחום שהם אוהבים, לצד ההשקעה הנדרשת בלימודים. הנסיעה לחו"ל וההופעה בפני הקהילות היהודיות דווקא לקראת יום העצמאות, מחזקת את תחושת החיבור והמחויבות של הנוער לחברה ולמדינה. קיים דור שמתחבר לערכים של אהבת המולדת, ציונות וגאווה ישראלית דרך מחול וזמר ואנו גאים בכך מאוד.
רבקה לזובסקי – יו"ר ויצו העולמית: "הגעתם של להקות המחול והזמר של ויצו אל הקהילות היהודיות ברחבי העולם , היא שליחות חשובה . מחד החיבור והקשר שבל ינותק בין תפוצות העולם ליהודים בישראל שר של גאווה וסולידריות ומאידך בני הנוער שחוזרים עם המון גאווה ישראלית".
רבקה איילין, זמרת בלהקת הזמר: "לפני העלייה לבמה אני בוחנת את
הקהל, בודקת מי מחכה לי. בדרך כלל אני פוגשת קהל נרגש שמחכה ומצפה להופעה.
כל הופעה עבורי היא התרגשות מחדש, היא יצירה מחודשת. לפני כל
הופעה, מאחורי הקלעים ולפני העלייה לבמה, אנו מתאספים, שואפים אוויר
מלוא הריאות וצועקים ביחד ב – ה - צ - ל - ח – ה !
המילה המיוחדת הזאת שיוצאת לחלל האוויר משחררת לחץ, מחזקת אותנו
ונותנת לנו את שריקת הפתיחה להופעה. במיוחד כשאנו שומעים את מחיאות
הכפיים של הקהל שבמחיאות כפיים אלו אומר לנו "צאו לדרך!".
כשאנו עולים לבמה ומתחילים להופיע אנו כבר יותר חופשיים, אנו מקפידים
לחייך אל הקהל ונותנים לו הרגשה של דינמיות בקשר בינינו לבינם, והם
מחזירים לנו חיוך בחזרה ותשואות של מחיאות כפיים בסוף שיר או ריקוד ולא
פעם גם במהלכם. השמחה משותפת לנו ולקהל. אנו מביטים עליהם והם
מרגישים את החום ואת הכנות, והרגשת החמימות מתפשטת בחלל האולם.
אלמוג צוק וחברו ירין אברהם, רקדנים ותיקים בלהקה,
הספיקו לראות עולם במסגרת פעילותם בלהקות.
"במהלך ההופעה אנו מרגישים תחושת שייכות ענקית לקבוצה, כיף לנו להיות כאן, תחושה בלב של
משהו גדול קורה כאן. ומחיאות הכפיים בסוף כשהאורות ממוקדים רק עלינו, זאת תחושת פסגה.
שילוב של לתת לקהל ולקבל מהקהל, שילוב של הכול בכול.
כשאני על הבמה ואני חושב שעשיתי טעות, אני לא חושש, אלא מחכה להגיע
אל מאחורי הקלעים, ואני והחבר`ה מתייחסים לזה, זה משחרר. אנחנו יושבים
בכיף בזמן התארגנות לריקוד הבא, עושים צחוק, מדברים על הקהל, על
המחשבות שלנו, על האנשים הצופים בנו ועל טעות שלדעתנו עשינו, ותוך כך אנו
מחזקים אחד את השני."
מוסיפה אנה, רקדנית בלהקה:
התחושה שאנחנו ביחד היא מאוד כיפית ומיוחדת.
זה מתבטא גם בהופעות ולא מעט גם בחזרות. אנחנו תומכים אחד בשני ולמדנו, לפעמים גם בלי
מילים, לעזור אחד לשני, לפרגן ולחזק."
הם מתאמנים שלוש פעמים בשבוע מפגש כל פעם כשעתיים,ולפעמים יותר.
הטיסה לחו"ל במסגרת הלהקות היא חוויה אדירה בפני עצמה, היא הדובדבן על
הקצפת, תוצאה של עבודה רצינית והשקעה שלנו כל השנה ושל הופעות רבות בארץ.
הטיסה בשנה שעברה איחדה אותנו מאוד.
לפעמים המסע בחו"ל פשוט. שלוש או ארבע הופעות באותה מדינה.
לפעמים המסע מורכב יותר. המופע האחרון שלנו כלל מסע מפרך של 13 הופעות
בחמש מדינות, עשינו גם חיים. היה זה חורף מושלג מהסוג שאנו לא מכירים
בארץ. הבילוי ביורודיסני לקראת סוף המסע הוסיף לעוצמת החוויה. המתקנים,
הבובות, הרכבות והדמויות, הכול היה שונה, אחר. תחושה של כיף. הרגשנו
פשוט שזכינו.
בסופו של המופע בצרפת, כששרנו את `התקווה` עם הקהל, היה מאוד מרגש,
התחבקנו עם הקהל. התרגשנו. הייתה אווירה של חמימות ושל בית, אפילו לרגע
חשבנו שאנו בארץ.
אנחנו מרגישים, יודעים שההורים שלנו מאוד גאים בנו על שאנו בלהקה. כשאנו
בחו"ל הם ממש מתגעגעים, המחשבה שאנו מעבר לים עושה את שלה ולבם
אתנו. אנו מקפידים לקנות להם מזכרות ומקדישים לכך לא מעט.
ההורים שלנו יודעים מרגע לרגע, יותר ויותר, שאנו בידיים טובות. הם רואים
קבלות, השתפרנו ממש בכול, בלימודים, במשמעת בעמידה בזמנים, בחברויות,
וההורים מרגישים זאת.
בכול! ממש כך. לפני שבאנו לכאן לא עניין אותנו הרבה, לא חשבנו על כלום,
פשוט הזמן עבר ואז כשבאנו לפה, חלקנו בכיתה ז`, משהו השתחרר בנו
והתחלנו להיפתח ולהכיר את ה"אני" הפרטי שלנו עצמנו ולהבין שיש בנו דברים
טובים.
אחד מחברי הלהקה מגלה סוד. אחד הדרייברים להיכנס ללהקה נזקף לזכות
אהבתו למישהי מהלהקות. כעבור זמן זה לא צלח, ושאלתי את עצמי כבנאדם
מה יש לי להציע, שאלתי מי אני ומה אני תורם? ובכך התחלתי לקבל תשובות
בתוך עצמי וזה הוליד התחלה של כתיבת שירים, הלחנתי אותם ואף הופעתי
עם חלקם.
הלהקות הנן נדבך משמעותי בחיי הילדים והנערים. יש כאלה שעברו שינוי
חברתי. אחד החברים שר היום מתוך הנשמה שלו, עמוק מתוך הסרעפת, אתה
ממש מרגיש את הנשמה שלו ואת העוצמה שלו בשירה, הוא ממש שר מבפנים.
זה לא תמיד היה כך. הוא עבר תהליך והוא מבטא את האני שלו בשירה.
השילוב של הלהקה והמסגרת של הכפר, גרמה לנו להכיר את עצמנו הרבה יותר
טוב, ולראות בנו צדדים רבים ולהתמקד בחיובי וממנו לצמוח. אנחנו כל כך
שמחים שאנחנו כאן.
למדנו להסתכל על אנשים, אנחנו מחברים בין אנשים שונים ולמדנו לקבל את
האחר, לפעמים חשבנו על מישהו דבר אחד וכשהכרנו אותו למדנו דבר אחר,
ולעיתים אף מצאנו מכנה משותף והבנו שבעומק בפנים הוא ממש כמונו.
ההורים שלנו אומרים כמה השתפרנו ושאנו אחראיים, רציניים ולוקחים על
עצמנו את התפקיד. הם תמיד מאמינים בנו ועכשיו יש קבלות כמו הטיסות
לחו"ל, מחיאות הכפיים בהופעות, הפרגון הכללי.
בוגרת הכפר, פאינה יעקובלב לרנר מתארת במבט לאחור את פעילותה בלהקות
הייצוגיות:
בהופעות הייתי משתתפת בכול, וזה היה אדרנלין מטורף שקשה לתאר במילים,
צריך פשוט לחוות ולראות כדי להבין.
הלהקות היו התגשמות חלום. במשך כל השנים הופענו בארץ במקומות שונים:
בבית הנשיא, בוועידות של ויצו בארץ. היו גם הופעות חו"ל, כל שנה טסנו
למקום אחר, לעיתים לכמה מדינות. היינו מופיעים כמעט כל יום וקינחנו בטיול
במדינת היעד אליה הגענו.
היינו והרגשנו שליחים כי הופענו מול קהל יהודי, אך גם מול קהל נוצרי
ומוסלמי. הייתה הרגשה של אחדות, אין מלחמות, אין סכסוכים, בסוף כולנו
אנשים שרוצים שלום ולהיות אחד עם השני.
שנים אלו היו השנים נפלאות בחיים שלי.
חברתה למחזור, עופרה סלומון זוכרת בערגה ובגעגוע את ימי הלהקה.
כששואלים אותה: במה תרמה הפעילות בלהקות הייצוגיות לאישיותך היא עונה
בשטף. הלהקה תרמה לביטחוני העצמי. אני יכולה להעיד כי היום אני עומדת
מול אנשים באופן יציב ובטוח הרבה יותר מהעבר. ברמה החברתית חשתי
שמעמדי הולך ומתחזק כאחת מהחבר`ה הטובים. להופעות הייתה תרומה
משמעותית. הרבה שמחה. הייתה תחושה שאני עושה משהו עם עצמי. הטיסות
לחו"ל וההופעות בפני קהל יהודי נרגש עד דמעות. החזרות הרבות, הדיוק
בריקוד והטכניקה הנדרשת שיפרו אצלי את המשמעת בכלל ולא רק בתחום
המחול. פתאום למדתי על עצמי שאני לומדת להציב מטרות ולחתור להגשמתן.
אם הייתי בריקוד מסוים בשורה האחרונה, הייתי שמה לי למטרה להתקדם
ולהיות בשורה הראשונה. הצעירים, למדתי, ראו בי מודל לחיקוי. הבנות אהבו
אותי. למדתי להיות מנהיגה וזה אילץ אותי להיות מחושבת יותר.
למדתי בפעילות בלהקות להסתכל קדימה. לאן אני רוצה להגיע. הפעילות
בלהקה שינתה אותי, בנתה אותי. דרך הריקוד דיברתי. דרך הריקוד הצלחתי
לבטא דברים שלא מצאתי את הכוחות לבטא במילים.
 |  |  |
|---|---|---|
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |  |
