כפר הנוער ויצו נחלת יהודה ראשל"צ מקום שכיף לגדול ולהצליח בו !
פינת חי - פנינה של פינה
בכפר שלנו פועלת פינת חי ויש המכנים אותה פנינה.
פינת החי ממוקמת ליד הרפת והנה חלק מהמשק החקלאי, כמו הרפת והלול.
זהו מקום המעניק רוגע רב למבקריו ובודאי לדייריו.
את הקמת המקום הגה והקים אלי לוי מנהל הרפת, ולאחר כמה שנים העביר את השרביט בחפץ לב לאלישבע.
אלישבע אומרת בגאווה כי מבחינתה המקום משרת שתי מטרות,
מעבר להיותו אחד הענפים במשק הוא גם פינה חמה,שקטה, מטופחת ויפה המעניקה חום ואהבה ובשפע.
בואו הצטרפו למסע באחד המקומות המרתקים והפעילים של הכפר!
הנהלת הכפר הנחילה את העבודה עם בעלי החיים כחלק בלתי נפרד מהחינוך במקום.
ילדי הכפר מגיעים כל בוקר למקום, עוד לפני שעות הלימודים בבית הספר,
וממשיכים לבוא במשך כל שעות היום - בהפסקות, בשיעור חופשי,בשעת הצהריים ובכל רגע פנוי המתאפשר להם.
הם ממלאים את המחויבויות שלהם כמו האכלה, ניקוי הכלובים וגם ובעיקר כי הם נהנים להיות עם בעלי החיים.
המקום חלק בלתי נפרד מחייה של אלישבע המנהלת והאחראית על המקום.
הוא נכנס לה לנשמה והיא מטפחת ומפתחת אותו יום ביומו, שעה אחר שעה, וזו גם התחושה הניתנת לכל באי המקום.
אלישבע מבצעת עבודות נגרות רבות ומשתפת את התלמידים הנלהבים ככל שיכולה.
הספסלים המשתלבים היטב בחצר נחתכו על ידיה, אך הודבקו וחוברו בעזרת התלמידים.
כשהם באים ועוזרים הם מרגישים אחריות", אלישבע מסבירה להם את התהליך של העבודה
שהם מבצעים יחד והם נהנים מהתוצר, בפרט לשבת על הספסלים עם בעל חיים בידם
ולפנק אחד את השני תחת קרני שמש עדינות המצליחות להיכנס בינות העצים.
בכניסה לפינת החי מקבלים את פני הבאים כלבי המקום, קופצים ורצים לעברם מקשקשים בהתלהבות יתרה בזנבם.
כל הכלבים נבחרו בכוונה תחילה ככלבים מעורבים.
הם הגיעו למקום במטרה ללמד לאהוב את כולם, גם את השונים.אצל אחד הכלבים, העונה לשם בלו, כל עין בחרה לה צבע אחר.
וויליאם, "כלב חסר ייחוס לחלוטין", מעניק אהבה אינסופית,
הוא רץ לעבר הילדים כשהוא מדדה על אחת מרגליו שנפצעה עוד בהיותו גור.
צעידה קלה פותחת לפניך שביל שבצדו האחד חלקת דשא עם עצים קטנים "לתפוס זולה",
ובצדו השני במרכזפ ינת החי, ממוקם דק - משטח עץ שנבנה אף הוא על ידי אלישבע בעזרת הילדים.
שם בדרך כלל רובצים להם שלושה חתולים ומתפנקים על ידיהם של הילדים.
הדק צמוד לבריכת דגים, אשר, הפלא ופלא, פיתחו אופי משלהם.
מיד עם הישמע נקישות הנעליים הם מתקרבים לדק ומוכנים מיד לקבל אוכל , והילדים מעניקים להם זאת.
הבריכה עגולה וגדולה, פורחת ומשגשגת. שושנות מים פזורות ונעות להן בעדינות בקצב הרוח במקום.
פכפוך המים מנעים את אוזני הילדים הנחים להם על הדק. אך לא פחות מכך געיית הכבשים וציוצי הציפורים במקום.
הצמחייה המעטרת את המקום נשתלה ע"י התלמידים, ואחת ההנאות שלהם
היא לעקוב אחר הצמיחה ולהיות גאים בפרי עמלם בחסות אלישבע.
הם למדו להבחין בחיות שבהיריון, וכשאחת כזו משמינה מאוד הם מתעניינים בסקרנות מתי ההמלטה.
הדינמיקה במקום היא מתמדת, מי שלא מורגל לשפע יכול בקלות לקבל סחרחרת.
אך אל דאגה, להזכירכם, יש דק לנוח ולהתאושש לפני המשך המסע.
השביל ממשיך ומוליך אותך לתוך אולם מזמר, כשאתה בפנים אתה מרגיש חלק מג'ונגל קטן -
תוכים צבעוניים חלקם מוחתמים ומורגלים מושיטים את גבם לליטוף ופינוק,
ציפור פינק זברה עם מקור כתום אדום וגוף לבן כמו מברכת בציוצה את הבאים לסיור המודרך,
וזה מוביל אותך היישר לדגואים - צ'ינ'ילה מדברית - בעל חיים קטן מסדרת המכרסמים
השוכן באזורים ההרריים של דרום אמריקה;
מרבים לגדלו בשבי בשל פרוותו הרכה שצבעה כסוף.
"כאן הילדים לומדים על החיים בקבוצה, על ויתור וגם על חום, אהבה ופשרה.
הדגואים מחממים אחד את השני בשכיבה צפופה זה על זה וכל פעם אחד אחר במרכז למטה נהנה ממרבית החום.
דרך ההמחשה ומראה העיניים אנו משוחחים ולומדים על ערכים רבים.
לא רק תיאוריות,כי אם בעיקר דרך מעשים".
ממשיכים לפסוע מספר צעדים וארנבונים לבנים ואפורים מכבדים אתך בנוכחותם,
לא תשמע אותם אומרים "אה, מה נשמע, דוק?", כמו באגס באני,
אך בהחלט חלקם יתקרבו אליך לקבל ליטוף מחמם ומשרה אהבה.
בחדר סמוך תמצא נחשים, שממיות, אקווריום דגים מרגיע, לטאה כחולת לשון שקיבלו מגן החיות התנכ"י.
לטאת הלשון הכחולה נחשבת לאינטליגנטית מבין הלטאות וכיוצרת הקשר העמוק ביותר.
יוצאים מהאולם חזרה לשטח הפתוח, וממשיכים לכלובים ולפינות נוספות
שם תמצאו חוטמנים, ארנביה ובה יש לכל כמה ילדים משכבת ז' כלוב שהם אחראים עליו – מנקים מגשים, מוציאים חיה לליטוף, ממלאים באוכל לפי הצורך, מטאטאים וגם לומדים דרכי טיפול ורגישויות של בעל החיים, צועדים קלות לעבר חמוסים ואוגרים למיניהם ואף חולדות.
בתא סמוך פועות בגאווה עזים ננסיות שחורות ובקרבתם כבשים המצטרפות לפעיה, כל אלו מורגלים ומוחתמים.
בהמשך סוריקטות, שלהן איזור מגורים יפיפה.
ממול פינת החי נמצא הספארי - איזור מגודר ובו עדר כבשי קמרון,כבשים אפריקאיות, אתון ועופות למיניהם כמו הודו ופניניות.
גם לכאן נכנסים הילדים להאכיל את החיות והללו מתקרבות לקבל עוד ליטוף ולהעניק חום ואהבה.המסע על תיאורו הפסטורלי של המקום,
אשר אכן משרה גאווה לכפר, ליוצריו ולמבקריו נועד לתת מענה מרכזי לאהבה, אהבה ללא תנאי.
אלישבע מעבירה מגוון פעילויות לבניית הדימוי העצמי של הנערים ולחיזוקו, הן בשיחות קבוצתיות והן הלכה למעשה בשטח.
הפעילות מתבצעת בעיקר על ידי העבודה הפעילה והמגוונת במקום וגם בהעברת שיעורים ממש. בהמחשה ובעבודה עם החיות הנכות מושם דגש על היחס לשונה.
הטיפול בהן מראה כי גם הן מעניקות אהבה, והנכות שלהן אינה מפריע להן - "אנו בני האדם מבליטים את השונות,לכן שמים לב אליה".
הילדים יוצאים מהמקום עם הרבה חומר למחשבה: שיחה סביב החזק השורד בטבע והצאצאים.
הטיפול בבעלי החיים, מציף ומשקף את עניין הדאגה לסביבה, הדאגה לאחר, רגשותיי כלפיו ורגשותיו הוא כלפיי.
התרחשויות במקום ללא הפסקה, תמיד יש עבודה ותמיד שוקדים על הפרויקט הבא.
